את הגעת שלובה עם חורף
עם חיוך בשתי עינייך
הסתכלת עלי וכבר הבנתי איך
איך שלכת אהבה
נופלת על אדמת חיינו
מה עושים עכשיו שאל אותי ליבך
כוכבים מעלינו
כמו יודעים על כל שמתרחש
לא עושים עניין לזמן
לא אכפת לנו לאן
את היית באיזה חודש
וחיכינו כבר לילד
כשנולד אני קראתי לו אביב
כי הוא סימל תקופת ביניים
כשחיכיתי בינתיים כבר לחופש
ששום איש אינו משיב
את בכית כשעזבתי
לטובת ערוגות שבכפר
שם זרעתי התחלה
שם קצרתי משפחה
והנה קיץ שכוב לו
בגינה ליד הילד
שהביט בי ובשתי עיניו עצבות
תחזור לאמא הוא לחש לי
ואני פתאום הרגשתי
איך החופש אט הופך לו לבדידות
בחלון משפחה מטיילת
וילדי נרדם על הספה
ופתאום את חסרה
בליבי האור כבה
אז עם סתיו חזרתי
ועל צווארך הנחתי
שרשרת הבטחות אמיתיות
יקירתי אנא סלחי לי
אני יודע שטעיתי
כמו הטבע
גם ללב ארבע עונות
You arrived in combination with winter
With a smile in both your eyes
You looked at me and already understood how
How you fell in love
Falls on the ground of our lives
What do you do now? Your heart asked me
Stars above us
Like knowing about everything that happens
Do not care about time
We do not care where
You were in what month
And we were already waiting for the child
When he was born I called him Aviv
Because it symbolized an interim period
When I was waiting for freedom in the meantime
That no one answers
You cried when I left
For the benefit of flower beds in the village
There I sowed a beginning
There I raised a family
And here's a summer lying to him
In the garden next to the child
Who looked at me and with both eyes sad
Go back to mom he whispered to me
And I suddenly felt
How freedom slowly turns him into loneliness
In the window a traveling family
And my kids fell asleep on the couch
And suddenly you are missing
In my heart the light went out
So with fall I came back
And on your neck I laid
A chain of real promises
My dear, please forgive me
I know I was wrong
Like nature
Also for the heart four seasons